מבין כל היעדים ואתרי הטיול בהם אני מטייל ומדריך מעל שלושים שנה, שמור לאיי גלפגוס או בשמם הפחות מפורסם "האריפלגו של קולון" מקום מיוחד בליבי. מרחקם ובידודם של האיים מחד, היותם "מעבדה פתוחה" לתהליכים ביולוגיים וגיאולוגיים מאידך ובמיוחד האפשרות להבין ולחוות את עקרונות האבולוציה תוךמגע אינטימי עם בעלי חיים ביבשה ובים, עושים את האיים לכל כך מיוחדים בעיני כמו גם בעיני רבים אחרים.

שחיה לצד אריות ים, צבי ים ענקיים, פינגווינים ואף…כרישים הינה חוויה מיוחדת ומפעימה שרק מי שחווה אותה יוכל להבין את ההתרגשות המלווה אותה. על אף שעשיתי זאת מספר לא מבוטל של פעמים, עדיין ההתרגשות והחוויה הן כאילו עשיתי זאת כל פעם לראשונה. מאידך הליכה על שדות לאבה בתוליים שזה עתה נוצרו המציגים תצורות בזלת כפי שרק הטבע יודע לעשות, מעוררות את התפעלותי בכל פעם מחדש. 

צב גלגפוס.

איי גלפגוס לא נראים "סקסיים" ממבט ראשון. למרות שהם משתרעים משני צידי קו המשווה  והייינו מצפים למצוא בהם חופים לבנים, מים חמימים, שוניות אלמוגים צבעוניות ויערות גשם צפופים, הנוף השולט בהם שונה בתכלית! את פנינו מקבל נוף ערבתי עד מדברי בדרך כלל הרחוק מלהזכיר איים טרופיים קלאסיים. ניתן לומר כי ממבט ראשון הם "לא מזמינים", על כך העיד המגלה הראשון של האיים, פריי תומאס דה ברלנגה, הבישופ של פנמה , שנסחף עם סירתו לאחד האיים במרץ 1535 כשהיה בדרכו לישב סכסוך בין  פרנסיסקו פיסרו , הכובש של פרו ובין עמיתיו. במכתבו לקארל החמישי מלך ספרד הוא מתלונן על חוסר הפוריות של האדמה שאינה מסוגלת להצמיח אפילו עשב, אך מזכיר את צבי הענק הגדולים "היכולים לשאת אדם על גבם" והאיגואנות החיים בשלווה באיים. את העופות כינה לעומת זאת "טיפשים שאינם יודעים לנוס על נפשם".

זמן לא רב לאחרה גילוים, הפכו האיים כמקום מסתור ובסיס לפעילות שודדי ים (בעיקר אנגלים) שנהגו לשדוד ספינות ספרדיות כאשר אלה היו בדרכן לספרד כשהן עמוסות בסחורות מדרום אמריקה.  במהלך המאה ה-19 היו אלה ציידי הלויתנים ודובי הים שנהגו לעגון באיים כדי ללכוד צבי ים באלפיהם ולאכול את בשרם. כתוצאה מכך הומתו כ- 100000 צבים ואוכלוסיתם עמדה על סף הכחדה.

איי גלפגוס. 

התיישבות הקבע באיי גלפגוס החלה רק בשנות השלושים של המאה ה-19 לאחר שאלה סופחו למדינת אקוודור שקראה להם "ארכיפלג של אקוודור". שמם הרשמי של האיים כפי שניתן להם ע"י הספרדים הוא איי קולומבוס (Archiprlago de Colon) ואולם השם שדבק בהם לבסוף קשור לצבי הענק ששריונם הזכיר לספרדים שביקרו כאן במאה ה-16 אוכף, "גלפגו" בספרדית.

האיים כולם בנויים מלאבה וסלעים וולקניים צעירים והם פסגות של רכס  געשי תת ימי המצוי בעומק של יותר מ-3 קילומטר מתחת לפני הים. האיים הממוקמים על "פלטת נזקה" הנעה מזרחה במהירות של 7 ס"מ בשנה, נוצרו ע"י פעילות של "נקודה חמה"-אזור פעיל במיוחד הנמצא מתחת לפלטה וגורם להתפרצויות וולקניות בתדירות גבוהה. גיל האיים נע בין מס' מיליוני שנים לכמה מאות אלפי שנים. כך או כך, גיל האיים נחשב צעיר מאוד מבחינה גיאולוגית. גיל זה ביחד עם המבנה הטופוגרפי השונה של כל אי גורמים לשונות בין בעלי החיים והצמחים אותם מוצאים בכל אי. 

איגואנה ימית בגלפגוס.

מזג האויר היחודי באיים מושפע בעיקר מזרם הומבולדט. זהו זרם מים קרים המגיע מאזור אנטארקטיקה ומקרר את חופיה המערביים של יבשת דרום אמריקה. זרם זה זורם תחילה בעומק האוקינוס ואחראי ליצירת מדבר אטאקמה לאורך חופי צילה ופרו אלא שכאשר הוא מגיע לאזור קו המשווה מתבצע "היפוך" (upwelling) והזרם הקר עולה למעלה כשהוא נושא איתו חומרי הזנה שונים ובהם מינרלים, פוספטים וכמות אדירה של פלנקטון. במקום שוניות אלמוגים ומיגוון מינים גדול, עשיר אזור החוף של האיים במסות אדירות של דגים המושכים אליהם בעלי חיים ימיים גדולים כגון כרישים, דולפינים, צבי ים וכמובן  ועופות מים.רבים המבלים את זמנם בין הים ליבשה בה הם מקננים.

לפיכך,קבוצת איי גלפגוס המורכבת מ-16 איים ששטחם הכולל כ- 8000 קמ"ר בלבד, מהווה גן עדן מרתק ומעבדת מחקר פתוחה ויחודית למדענים ומטיילים כאחד.עיקר תשומת הלב מופנה  לצמחיה היחודית ובעיקר בעלי החיים האנדמיים החיים רק באיים אלה. בגלל בידודם וריחוקם מהיבשה, והעדר טורפים משמעותיים, גדלו בעלי החיים ללא תחרות על מקורות מזון ועל כן גם  אינם נרתעים גם מקרבת אדם, אליו הם מתייחסים ב"אדישות" מופגנת.  כך התפתחו צבי גלפגוס הענקיים, הקורמורן שאינו מסוגל לעוף כי איבד את כנפיו, פינגווין גלפגוס שזהו בית גידולו הצפוני ביותר בעולם והאיגואנות הימיות החיות רק כאן. 

אריות ים בגלפגוס. 

האיים זכו לפרסום עולמי לאחר ביקורו של חוקר האבולוציה המפורסם צ'רלס דארווין ששהה בהם כ-5 שבועות בלבד במהלך סיורו המקיף על סיפון אנית המחקר "ביגל" בשנים  1831-1835. בביקורו באיים הבחין דארווין כי ישנם הבדלים במיוחד במיבנה וצורת המקור בין מינים שונים של צפרים מאותה משפחה, החיות על איים סמוכים. מבנים אלה התאימו לסוג הצמחיה השונה בכל אי. תופעה דומה ראה כשהתבונן בצבי גלפגוס והבחין בשוני בין צורת השיריון ואורך הצוואר שלהם. צבים שחיו באיים יבשים יותר היו בעלי צוואר ארוך שאיפשר להם אכילה מענפי הקקטוסים הנמצאים גבוה מעל הקרקע. לעומת זאת, צבים שחיו באיים רטובים יותר בהם שפע עשב היו בעלי צוואר קצר יותר המותאם לאכילה מהקרקע.  ההממצאים שאסף והתובנות ששאב באיים בהם ביקר תרמו יותר מכל לביסוס תורת האבולוציה במנגנון  של "ברירה טבעית" שהיא הבסיס החשוב ביותר גם כיום להבנה כיצד מתפתחים מינים חדשים.

כל אי שונה מרעהו הן במבנהו והן בצומח ובחי הנמצאים בו ובסביבתו. לא ניתן לטייל בכל האיים בסיור אחד. ובכל זאת, לאחר שהייתי ברוב איי גלפגוס גבשתי כבר מספר העדפות. כך למשל אני שמח לחזור פעם אחר פעם לאי הקטן צפון סיימור (North Seymour) הקרוב כל כך לשדה התעופה בבלטרה אך עשיר בבעלי חיים. זהו מקום נהדר לראות את התנהגות החיזור המרתקים של זכרי סולת כחולת הרגל (Blue Footed Booby) ואת הזכרים של הפריגטות כשהם מקושטים ב"בבלון" האדום בעונת החיזור כדי למשוך את הנקבות. כל זה ממרחק של מטרים בודדים…מאידך אתר צלילה מרהיב (אחד מיני רבים) הוא ללא ספק Kicker Rock – אי וולקני שעבר ארוסיה מאסיבית ע"י הים במשך מאות שנים והותיר תצורת בזלת בדמות "אריה רובץ" שגובהה כ 170 מטר מעל פני המים. המים המקיפים את הצוקים הציוריים הם בית גידול מדהים הנגלה לעיני כל מי שעושה צלילת שנורקל. היו מוכנים לשחות ליד ובין אריות ים, צבי ים ענקיים, מנטה ריי ודגי ריף צבעוניים. אך האטרקציה המרכזית, כרישים (white-tipped reef sharks) האדישים לנוכחותנו ומאפשרים להתקרב אליהם עד טווח נגיעה.

פינגווין בגלפגוס.

בגלפגוס שתי עונות שנה: עונה חמה יותר ולחה בחודשים ינואר-יוני, ועונה קרה יותר ויבשה בחודשים יולי- דצמבר (עונת הגרואה). יחד עם זאת ההבדלים בטמפרטורות המים והאויר אינם גדולים בין העונות ועל כן ניתן לטייל באיי גלפגוס כל חודשי השנה.

מאז הוכרזו האיים "אתר מורשת עולמית" בשנת 1978 , החלו להגיע אליהם תיירים מכל העולם. במקביל התחילה להתפתח תשתית תיירותית בעיירות שבאיים המרכזיים סנטה קרוז, איזבלה וסן קריסטובל. בעיירות אלה ניתן למצוא שרותי תיירות מגוונים ובהם מלונות ברמות שונות, יאכטות וכלי שייט אחרים, שרותי הסעה, מסעדות, חנויות ושווקים. 

עוף הקורמורן בגלפגוס.

השיטה המומלצת לטייל באיי גלפגוס היא מעל סיפון יאכטה המשייטת בין האיים לפי תכנית ידועה מראש. קיימים מספר סוגים של יאכטות הנבדלים בגודל וברמת השרותים אותם הן מציעות. ניתן לערוך סיורים בני 3-8 ימים הכוללים טיולים רגליים באיים, צלילות שנורקל ואף סיורים בעיירות פוארטו איורה, פוארטו וילאמיל או פוארטו בקאריזו מורנו בהתאם לאיים בהם נוחתים. אופציה נוספת היא "טיולי כוכב" היוצאים מידי יום ממלון הממוקם באחת העיירות. לפי חוקי השמורה כל הטיולים חייבים להיות בליווי מדריך מקומי (לא ניתן לערוך סיורים עצמאיים) . איי גלפגוס מקושרים היטב בטיסות יומיות הממריאות מקיטו וגואיקיל שבאקוודור ונוחתות בשני שדות תעופה, האחד באי בלטרה שליד סנטה קרוז והשני באי סן קריסטובל. .

לסיכום, גם לאחר שחוויתי את האיים השונים בתקופות שונות, הרי שבכל פעם אני מגלה הפתעות מרתקות חדשות. גם עכשיו. זהו ללא ספק אחד היעדים האקזוטיים והמרתקים בעולם. על כן אל תחמיצו  ולו טעימה קצרה של האיים הקסומים. קחו תרמיל, קחו מקל וצאו לגלות עולם שלא הכרתם.